נכי צה"ל יכולים לנשום לרווחה: פסק דין חדש של ביהמ"ש המחוזי בתל אביב תוקף בחריפות את התנהלות הועדות הרפואיות של משרד הביטחון, שקובעות דרגות נכות נמוכות במטרה לצמצם את מספר הזכאים לתגמולים. עו"ד אלי סבן סוקר את העלייה בסולם הדרגות.
חייל נפצע בזרועו בעת שירותו הצבאי והפציעה הגלידה לכדי צלקת מגורה ומדממת באורך 11 ס"מ, שעד כה לא נמצא לה מזור. הועדה הרפואית קבעה לחייל דרגת נכות של 3%, אלא שהחייל ערער על הקביעה לבית המשפט המחוזי בטענה שהיא שרירותית ומתעלמת ממסמכים רפואיים חשובים, על פיהם הנכות צריכה לעמוד על 10% לפחות.
בית המשפט קיבל את הערעור וקבע שהחלטת הועדה אינה מנומקת ואף לוקה: דרגת הנכות הנמוכה שנקבעה לחייל שוללת ממנו באופן שרירותי את ההטבות שהוא זכאי להן על פי חוק, תוך התעלמות הן מהתקנות והן מהמצב לאשורו. הדיון הוחזר לוועדה לקביעה מחודשת ומנומקת.
מאז 1969 נבחנים פצועי צה"ל אך ורק על ידי הועדות הרפואיות של משרד הביטחון בהתאם לתקנות הנכים, הקובעות מבחנים מפורטים לבדיקת דרגת הנכות. אופן ביצוע הפעולות הנדרשות במבחנים קובע את דרגת הנכות וכפועל יוצא גם את גובה התגמולים וסוג הטיפולים הרפואיים. תקנות הנכים, יש לציין, שונות מתקנות המוסד לביטוח לאומי, שבתחום אחריותו נמצאים כל הנכים שאינם נכי צה"ל.
נופלים בין הכיסאות
הנפגעים העיקריים מקביעות הועדות הרפואיות היו נכי צה"ל שסווגו כ"מקרי ביניים" - כבעלי נכות או חוסר מסוגלות שלא פורשו במבחן מיוחד בתקנות הנכים או שנופלים בין שתי דרגות נכות שונות. בהתאם לתקנות הנכים קבעו הועדות הרפואיות לאותם "נכי ביניים" את דרגת הנכות הנמוכה ביותר מבין הדרגות המגדירות את הפגיעה או הקרובות לה, כך שפעמים רבות נקבעה דרגת נכות שכלל לא שיקפה את הפגיעה האמיתית.
כפועל יוצא מכך סבלו רבים מאותם "נכי ביניים" גם מהיעדר טיפול רפואי או נפשי הולם, שכן לא "עמדו" בדרגה המתאימה לו, לפי קביעת הועדה. את התיקון לעוול המתמשך הזה יזם חבר הכנסת לשעבר ('ישראל ביתנו') ונכה צה"ל (100%) משה מטלון בשנת 2013, במטרה להעניק לוועדות את הסמכות לקבוע דרגת נכות ביניים, שתשקף נכונה את מצבו הרפואי של הנכה. התיקון גם מאפשר לוועדות להסתמך בקביעתן על דרגות הביניים שנקבעו בתקנות אחרות, כגון תקנות המל"ל.
אלא שתלאות הנכים לא תמו ולמרות הכוונות הטובות התיקון נוצל על ידי הועדות לרעה: גם כאשר היה מקום לקבוע את הנכות לפי הדרגה הגבוהה, הוועדה קבעה לפי דרגת הביניים החדשה, לעיתים קרובות אף מבלי לנמק את ההחלטה. הסיבה לכך פרוזאית וצינית להחריד: הועדות מעוניינות לצמצם את מספר הנכים הזכאים לתגמולים ולהטבות ועל כן קובעות דרגות נמוכות באופן שרירותי ולא מנומק.
ההדרגה הגבוהה היא הקובעת
ההתנהלות הזאת היא שהביאה לכך שאותו חייל עם צלקת באורך 11 ס"מ, שניגש לוועדה לאחר יישום התיקון, "זכה" לדרגת נכות בגובה 3% בלבד במקום 10%. בית המשפט, כאמור, קיבל את ערעורו ופסק, שלא רק שדרגה של 3% נמוכה אפילו מדרגת הביניים המתאימה לנכות, מתקבל הרושם שקביעת הועדה היא שרירותית.
השופט ציין, כי תקנות הנכים תוקנו על מנת להיטיב עם הנכים ולא כדי לשלול מהם נכויות שהיו זכאים להם עוד קודם לתיקון.
המדובר בהלכה מחייבת: מעתה, טובת הנכים בלבד היא זו שתעמוד לנגד עיני הועדה הרפואית וככל שעולה הספק לעניין התאמת הנכות לדרגות הקבועות בתקנות - הרי שהנכות תיקבע על פי הדרגה הגבוהה יותר.
*עו"ד אלי סבן עוסק בתביעות מול קצין תגמולים ומשרד הביטחון.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.